#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. מה הם הד' כללות שהיה רשב&quot;א כולל בנזיקין ומה הביאור בהם?	"כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק - חייב בכל, כדעת ר&quot;ט שסובר משונה קרן בחצר הניזק משלם נזק שלם. <p dir=""rtl"">דמזיק ולא לניזק - פטור מכל. </p><p dir=""rtl"">לזה ולזה, כגון חצר השותפים {בין לפירות ובין לשוורים} והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ועל הקרן תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם. </p><p dir=""rtl"">לא לזה ולא לזה, כגון חצר שאינו של שניהם - חייב בו על השן ועל הרגל, על הקרן תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם - לשמואל אף דרישא כר&quot;ט סיפא כחכמים, ואף בחצר הניזק משלם חצי נזק. רבינא בשם רבא פ' כר&quot;ט והכי לא לזה ולזה לפירות אלא לחד, אבל לשוורים לשניהם, לכן לשן הוי של ניזק ולקרן הוי כרה&quot;ר (כך היא גרסתנו, אבל ר&quot;ת גרס לא לזה ולא לזה לשוורים) ואף דהוו ג' כללות, ג' כללות בד' מקומות. </p>"	בבא קמא יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 1 'שום כסף' באר!	שו זה לא יהיה אלא בכסף, לכן: פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה אין אומרים תצא פרה בטלית וטלית בפרה אלא שמין אותה בדמים.	בבא קמא יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 2 'שוה כסף' באר! ובמאי עסקינן?	"מלמד שאין ב&quot;ד נזקקים אלא לנכסים שיש להם אחריות שכל המטלטלים נקראים כסף, וה&quot;מ ביתומים אבל בסתם שנינו &quot;ישיב&quot; ואפ' סובין, מכל מקום אם קדם ותפס מטלטלין מחיים קנה.<p dir=""rtl"">[בתחילה רבה בר עולא ביאר שהלשון שוה כסף ממעט מטלטלים משום שהיינו דבר השוה כל כסף שאין לו הונאה, וקשה דאם כן עבדים ושטרות נמי אין להם הונאה, חזר ופ' דבר הנקנה בכסף, וקשה כנ&quot;ל, אלא פ' רב אשי כהנ&quot;ל שוה כסף ולא כסף.]</p>"	בבא קמא יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 3 'בפני ב&quot;ד' באר!	היה ניתן לפרש פרט למוכר נכסיו ואחר כך הולך לבית דין, ואם כן היה מכאן ראיה דלוה ומכר נכסיו ואחר כך בא לבית דין אין בית דין גובין לו מהן, (ומכיון שלא רוצים להביא ראיה) יש לפרש פרט לב&quot;ד הדיוטות.	בבא קמא יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 4 'ע&quot;פ עדים בני חורין בני ברית' באר!	"ע&quot;פ עדים - למ&quot;ד מודה בקנס ואח&quot;כ באו עדים פטור קמ&quot;ל כאן דוקא באו עדים בתחילה, אבל למ&quot;ד חייב י&quot;ל משום סיפא דוקא עדים בני חורין בני ברית.<p dir=""rtl"">בני חורין - לאפוקי עבדים, בני ברית - לאפוקי גוים, ונצרכו למעט עבדים שאין להם חייס וגוים שאינם במצוות.</p>"	בבא קמא יד:		
